בס"ד
כדי להגדיר את מצוות כתיבת ספר התורה יש להקדים ולציין ששינוי משמעותי חל במשך הזמן במעמדו של הספר בישראל.
מתחילה, רק את התורה שבכתב היה מותר לכתוב, היינו את עשרים וארבעה ספרי התנ"ך. ואת התנ"ך היו כותבים על הקלף בדיו על פי כללי הלכה מדוקדקים. ואילו את התורה שבעל פה אסור היה לכתוב, כדי שתהיה חיה בלבבות ושמורה בזיכרון. אולם לאחר שהתמעטו הדורות, וראו חכמי ישראל כי העם החל להתפזר לגלויות השונות, ראו כי אין ברירה, וכדי לקיים את התורה התירו לכתוב את התורה שבעל פה, וכך נכתבה המשנה ואחריה התלמוד הירושלמי והבבלי והמדרשים והפירושים ופסקי ההלכות. וכיון שהתירו לכתוב את התורה שבעל פה, התירו לכתוב גם את התנ"ך שלא על הקלף, באופן שמחיר הכתיבה יהיה זול יותר, ויוכלו יותר אנשים לרוכשו. ועדיין היו הספרים יקרים מאוד, מפני שהיו כותבים אותם בכתב יד. לפני כמה מאות שנים נתחדש הדפוס בעולם והספרים נעשו זולים, וכתוצאה מכך, יותר אנשים יכולים כיום להרשות לעצמם לקנות ספרים.
השאלה המרכזית היא, מה המשמעות של הציווי לכתוב את התורה. האם הכוונה לכתוב את הספר המקודש על הקלף בדיו, או שהכוונה לכתוב את התורה כדי שאפשר יהיה לכל יהודי ללמוד בה.
נחלקו בזה גדולי הראשונים:
לדעת הרמב"ם, "עיקר המצווה היא שכל יהודי יכתוב לעצמו את הספר המקודש על קלף בדיו, וכך יתקשר באופן אישי אל מעמד הר סיני". ולכן גם כיום שהלימוד מתוך ספרים מודפסים, על פי דעת הרמב"ם, מצוות כתיבת ספר התורה בקלף נשארה במקומה.
אולם לדעת רבינו אשר (הרא"ש הל' ס"ת א'), עיקר המצווה נועדה כדי לאפשר לכל יהודי ללמוד את התורה. ולכן כיום שמניחים את ספר התורה המקודש בבית הכנסת, ולומדים בספרים אחרים, מצוות עשה על כל יהודי לקנות חמישה חומשי תורה, משנה, תלמוד ומפרשיהם, כדי שיוכל להגות בהם הוא ובניו. כלומר לדעת הרא"ש, עיקר מגמת מצוות כתיבת ספר תורה - לסייע ללימוד, ואם כן לאחר שהותר לכתוב את התורה על נייר, וכן הותר לכתוב את התורה שבעל פה, המצווה כיום היא לקנות ספרי קודש לצורך הלימוד.
רוב המפרשים בארו, שלמרות שעיקר המצווה כיום לקנות ספרי קודש ללימוד,
"מכל מקום מודה הרא"ש שכל מי שיכול מצווה שיכתוב את ספר התורה המקודש בדיו על קלף (ב"י, ב"ח, ט"ז)".
למעשה נפסקה הלכה כשתי השיטות, "שיש מצווה על כל יהודי שידו משגת לכתוב את ספר התורה המקודש בדיו על קלף", ועם זאת מצווה על כל יהודי לקנות לעצמו את כל ספרי היסוד התורניים, כגון תנ"ך, משנה, תלמוד, שולחן ערוך, ועוד ספרי הלכה, מוסר ואמונה.
באמצעות מערכת תורה קליק תזכו לקיים את המצווה בהידור רב ללא ספקות ובהתאם לכיס והתקציב שלכם!
עוד מאמרים
מאי סגולה ?! ספר תורה.
הגמרא במסכת בבא בתרא שואלת: "מאי סגולה?! ספר תורה."סגולה לרפואה, הורדת הקטרוגים ועין הרע סגולה לעשירות והצלחה. סגולה לכניסה לגאולה.ידוע מהבעל שם טוב כי השתתפות בכתיבת אות בספר תורה היא סגולה לרפואה ולהורדת הקטרוגים ועין הרע חכמינו זיכרונם לברכה מלמדים אותנו ברוח קודשם כי: "הרוצה שיתקיימו נכסיו – יקנה ספר תורה". "..והייתה עת צרה אשר לא נהיתה מהיות ג
מחיר ספר תורה
למדנו שמצווה על כל אדם מישראל לכתוב ספר תורה בדיו על קלף, אלא שלא קל לקיים מצווה זו, מחירו של ספר תורה גבוה מאוד. ספר תורה בכתב ספרדי עולה למעלה מעשרים אלף דולר, וספר תורה בכתב בית יוסף שהאשכנזים קוראים בו עולה קרוב לשלושים אלף דולר. ההבדל במחירים נובע בעיקר מכך שהכתיבה האשכנזית מהוקצעת וכתיבתה אורכת זמן רב. ברור אם כן שלרוב רובם של האנשים קשה מאוד
סגולות ברכישת אות בספר תורה
המצווה אחרונה בתרי"ג מצוות היא מצוות כתיבת אות בספר תורה. "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת". ( ספר דברים פרק ל"א פסוק י"ט ). חשיבות העניין לפי שמובנת על פי מפרשי התורה. נלמדת מפרשת האזינו שהקב"ה מצווה עלינו לכתוב ספר תורה. מצוות כתיבת ספר תורה היא מצווה שמאחדת את כולנו. ישנה חשיבות גדולה להיות כתובים בספר התורה. ואלו הן הסגולות ברכישת אות בספר תור
האם מצוות כתיבת ספר תורה היא דווקא כשהספר נשאר ברשותו של הכותב?
בס"ד האם כדי לקיים את המצווה די לכתוב ספר תורה, אבל אין צורך שאח"כ ספר התורה ישאר ברשות הכותב כל ימיו ויכול ליתנו במתנה לבית כנסת, או שהמצווה דווקא שספר התורה ישאר ברשותו כל ימיו? לדעת ה'בית-יהודה' (ח"א יו"ד כ"ג) כל זמן שספר התורה נשאר בבעלותו הוא מקיים את המצווה, אבל אם נתנו במתנה לציבור, אינו מקיים את המצווה. לעומת זאת דעת ה'בני-יונה' שה
האם מצוות הכתיבה על האדם בעצמו או על ידי שליח?
בס"ד כידוע מצוות עשה מן התורה לכל אדם מישראל לכתוב לעצמו ספר תורה או לשכור סופר שיכתוב עבורו את ספר התורה ובכך מקיים את מצוות ה' "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת". אך כיוון שמחירו של ספר התורה גבוה ואין יכולת ביד רוב האנשים לממן כתיבת ספר תורה שלם, התעוררה שאלה; "האם ניתן לקיים את המצווה בשותפות, באופן שמספר אנשים יתאגדו יחד על מנת שכל אחד יתר