ובניכם יתמים אם כסף תלוה את עמי את העני עמך לא תהיה לו כנשה לא תשימון עליו נשך אם חבל תחבל שלמת רעך עד בא השמש תשיבנו לו כי הוא כסותה לבדה הוא שמלתו לערו במה ישכב והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני אלהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאר מלאתך ודמעך לא תאחר בכור בניך תתן לי כן תעשה לשרך לצאנך שבעת ימים יהיה עם אמו ביום השמיני תתנו לי ואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשלכון אתו לא תשא שמע שוא אל תשת ידך עם רשע להית עד חמס לא תהיה אחרי רבים לרעת ולא תענה על רב לנטת אחרי רבים להטת ודל לא תהדר בריבו כי תפגע שור איבך או חמרו תעה השב תשיבנו לו כי תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו לא תטה משפט אבינך בריבו מדבר שקר תרחק ונקי וצדיק אל תהרג כי לא אצדיק רשע ושחד לא תקח כי השחד יעור פקחים ויסלף דברי צדיקים וגר לא תלחץ ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים ושש שנים תזרע את ארצך ואספת את תבואתה והשביעת תשמטנה ונטשתה ואכלו אביני עמך ויתרם תאכל חית השדה כן תעשה לכרמך לזיתך ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבת למען ינוח שורך וחמרך וינפש בן אמתך והגר ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך שלש רגלים תחג לי בשנה את חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד חדש האביב כי בו יצאת ממצרים ולא יראו פני ריקם וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה וחג האסף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך אל פני האדן יהוה לא תזבח על חמץ דם זבחי ולא ילין חלב חגי עד בקר ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו הנה אנכי שלח מלאך לפניך לשמרך בדרך ולהביאך אל המקום אשר הכנתי השמר מפניו